ניווט מקיאק / קובי שדה

פרק ראשון : הניווט העיוור

לנווט פירושו לדעת היכן אתה נמצא, היכן היית והיכן תמצא בכל רגע נתון בדרכךבים. הניווט הוא גם היכולת לתכנן את המסלול הטוב ביותר שיביא אותך למחוזחפצך והניווט משמש גם בכדי להימנע ממכשולים ומצרות בים ולדעת את הדרך המהירה ביותר להיחלץ מהם.

כשאנו מדברים על ניווט אין הכוונה רק לניווט עם מפה, להפך קודם כל חשוב לדעת לנווט ללא מפה.

 למשל אם יצאת צפונה מהמרינה בהרצלייה לכיוון אפולוניה ולאחר חציה שעה של חתירה מאומצת מצאת שעברת רק את מחצית המרחק שאתה רגיל לעבור בד"כ – זה גם סוג של ניווט.

הניווט היא אומנות המשלבת הכרה של הים, של הקיאק ושל יכולותיך עם המון טכניקות שונות ומשונות הכוללות שימוש בתוואי שטח, מפה , מצפן, גרמי השמייםGPS ואפילו סקסטנט.

הפרק הראשון בסדרת הפרקים על ניווט בקיאק נדבר על מה שמכונה באנגליתDead reckoning (DR ) או בתרגום שלי : "ניווט (אומדן) עיוור"

למעשה אפשר להגדיר DR כיכולת לחזות היכן אתה נמצא בהתאם לכיוון ולאומדן המרחק אותו עשית.

בחישוב המרחק עלייך לדעת 2 פרמטרים : הזמן והמהירות. בשביל זמן עלייךלהצטייד בשעון ואילו לשם מדידת המהירות עלייך להצטייד בניסיון וידע שצברתבחתירות.

מהירות הקיאק במים נקבעת בהתאם לסוג הקיאק, (גרינלנדר לעומת רומני)  יכולת החתירה של הקיאקיסט (אנחנו לעומת אבנר)  ותנאי הים והרוח.

בפעם הבאה שאתם יוצאים לים במסלול הקבוע שלכם או של הקבוצה, שימו לב טובטוב לזמן שלוקח לכם לעבור מרחק ידוע. נסו לזכור או אפילו לתעד את המהירות שעשיתם בתנאי ים שונים ובתנאי עייפות או מרץ שונים. למשל מהפתח של המרינה למשל ועד לאפולוניה למשל (זה 3.5 ק"מ וזה אמור לקחת חצי שעה בחתירה נינוחה בים טוב)

נסו לקבל תחושה של המהירות שלכם ובהדרגה  תוכלו לפתח חוש שיגיד לכם מההייתה המהירות בה חתרתם ברבע שעה או בשעה האחרונה.

שימו לב במיוחד להשפעת הרוח (בארץ זרמים משמעותיים כמעט ולא תמצאו)

כמובן שחתירה מהירה של חצי שעה אינה יכולה להיות שוות מהירות לחתירה של8 שעות ולכן קחו בחשבון גם את משך החתירה ואת ההפסקות שעשיתם בדרך בחישוב המהירות והמרחק שעברתם.

באופן גם ניתן לומר שמהירותו של קיאק ימי היא 3 מייל ימי בשעה (3 קשר)  שהםכ 6 ק"מש

כאשר רוח נגדית חזקה עשויה להקטין את המהירות בחצי ואילו רוח גבית עשויהלעלות את המהירות פי 1.5 לערך.

אז אם יצאנו מהמרינה ב 8 בבוקר וחתרנו צפונה ולאחר חצי שעה הגענו לאפולוניה הרי שנוכל לומר שאם נמשיך בקצב דומה נגיע לחוף געש בתוך חצי שעה נוספת אלא אם נתעייף, נתעכב לבראנץ ב"סירה" או שתתחיל רוח צפונית חזקה שתעכב אותנו.

יותר מסובך לחשב את ההתקדמות כאשר הרוח מתחלפת, יש זרמים, כיוון החתירה משתנה או קצב החתירה משתנה – אבל עם תרגול טוב אפשר גם לפתור משוואות דיפרנציליות שכאלו אפילו ללא אפליקציה באייפון...

מה לגבי כיוונים ?

בכדי לשמור כיוון יגידו לנו שאנחנו צריכים מצפן, אבל לא, ניווט בסיסי אינו דורש מצפן.

שמירת כיוון יכולה להיעשות גם ללא מצפן : למשל חתירה לאורך החוף או חתירה מול השמש השוקעת אינם דורשים הצצה במצפן לשמירת כיוון. אבל גם אם השמש גבוהה בשמיים, אם החשכה ירדה או אם אנחנו רחוקים מהחוף יש דרכים אחרות לשמור על כיוון. למשל לבחון את הצל שאנו מצילים על חרטום הקיאק ולדאוג שהצל יישאר באותה זווית, או לבחון את כיוון ההתקדמות שלנו ביחס לכיוון התקדמות הגלים, או הרוח  או להעזר בכוכבים

צורה אחרת לשמירת מדויקת של כיוון היא באמצעות תכווין מעבר או Transit

קחו למשל כדוגמא את המגדלורים (האדום והירוק ) שבפתח המרינה. במידה ואנו חותרים כאשר שניהם יחד על אותו הקו מצויים זה בדיוק מאחורי השני אנו לבטח חותרים לכיוון צפון- צפון מערב. ואם רצוננו לשמור על הנתיב באופן מדויק כל שעלינו לעשות הוא להציץ כל כמה דקות אחורה ולוודא ששלושתנו 2 המגדלורים והקיאק נמצאים על אותו הקו בדיוק.

תכוויני המעבר מאפשרים לנו למצוא את מיקומנו במפה גם ללא מציאת אזימוט עם מצפן וחשיבותם רבה בחיפוש אחרי סטיות של המצפן או סטייה של הקיאק מהכיוון אותו בחרנו בשל זרם או רוח צדדית אבל על כך בפרק הבא...