ארבע שנים למסע הטרגי מאוסטרליה לניו-זילנד. אצל קרל, שליווה את המסע, זה קרה כאילו אתמול.
יום אחד שוב יצא לי לדבר עם עומר על האופציה שאני והוא נחצה את הים התיכון מקפריסין לישראל ביחד בקיאק זוגי. הדילמה שלנו הייתה איך נישן בדרך? עומר הציע שנוציא את ה BULK HEAD (מחיצה) הקדמי וכך יהיה מקום לחותר הקדמי לישר רגליים ולישון. התחלתי לבדוק את הנושא באינטרנט וכך הגעתי לקרוא על אנדרו שעשה מספר חציות ארוכות של 250, ו- 530 ק"מ. את החצייה האחרונה עשה ב – 6.5 ימים (את אותו מרחק עשתה FREYA ב- 8 ימים!). החלטתי לכתוב לאנדרו ולשאול אותו מה לדעתו כדאי לנו לעשות? התשובה לא אחרה לבוא: "אם כזו חצייה קצרה (320 ק"מ) זה לא משנה..." עומר ואני צחקנו הרבה על כך שבשבילו זו חצייה קצרה.
הזמן חלף ואנדרו ייצר איתי קשר, הפעם ביקש שאעזור לו לקראת הנסיון השני שלו לחצייה הים הטסמני TASMAN SEA, רק 1600 ק"מ בים שומם, עם גלי ענק (קצת גדול יותר מהחצייה שלנו...). אנדרו חשב שזה ייקח לו כחודש ימים, מה שבסופו של דבר היה נכון.
בכל אופן, שמחתי לעזור ולאחר שלמדתי את המפות, שלחתי לו את אתרי מזג האויר שנראו לי יעילים. ביום שאנדרו עזב את טסמניה והחל בחתירה מזרחה קיבלתי מייל מאשתו ויקי, שהתנצלה בשם אנדרו על כך שהוא לא הספיק להודות לי וביקש למסור תודה. ויקי גם שאלה אם אוכל לשלוח לה ולעדכן אותה במזג האוויר ומצב הים בו נמצא אנדרו במהלך המסע.
כך התחלנו בהתכתבות יום יומית, היא היתה שולחת אלי את הנ"צ שלו ואני שולח את מזג האוויר. הרגשתי שהמסע הזה הופך לחלק ממני, במיוחד כאשר בשבוע השני ראיתי סופת ענק שמתקרבת עליו, הוא חווה גלים של 10 מטר ורוחות של 40 קשר ויותר. הוא שהה מכווץ בתוך הקיאק סגור עם חופת פיברגלס CASPER במשך 48 שעות!!! ויקי אני חשבנו שאם הוא ישרוד את זה אז יש סיכוי טוב שהוא יצליח גם בהמשך המסע. ויקי הבטיחה לי שאני אהיה הראשון עליו היא תשלח לי את התמונות הראשונות של אנדרו נכנס לחופי ניו זילנד...
 |
| מיקומו האחרון של אנדרו |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה