הוא התחיל לחתור בהונג קונג בשנת 2001. ובמועדון שלנו מ- 2002, כשבא לחופשת מולדת והשתלב סופית כשחזר לארץ שנה מאוחר יותר. מתגורר ברעננה עם אשתו ליאת ושלושת בנותיו הדר, ירדן ואימבר שכולן חתרו בים הסיני באזור הונג קונג ואולי יחתרו יום אחד בים התיכון...
תמונה 1 - ההתחלה
אני מנהל חברת תוכנה בשם פרונטליין, בבעלות אורבוטק ומנטור גרפיקס.
תמונה 2 – תמונה צבעונית בעולם האפור....
במסגרת עבודתי אני מגיע למקומות רחוקים ובמידת האפשר, משלב ביקור בים המקומי. הגעתי לעולם הקיאקים אחרי פציעה בברכיים כתוצאה מריצות למרחקים ארוכים. ביום שמש יפה ראיתי קיאקים במפרץ בהונג קונג. נכנסתי לברר כיצד שוכרים אחד. לשכור, כמובן לא היה ניתן אך כך התחילה דרכי באין סוף קורסים בבתי הספר הימיים בהונג קונג. רוב ההדרכה נעשתה בסינית ואני זכיתי להסברים אישיים באנגלית מהמדריכים.
תמונה 3 – תמיד אספתי סרטיפיקטים...
עם חזרתנו לישראל הצטרפתי לטרה סנטה (ט.ס.) וזכיתי לאפ-גרד רציני ביותר בתחום הקיאקים. עם כל העניין והנאה בהונג קונג – לא ניתן להשוות לעולם בו זכיתי בט.ס. הקיאקים, ההדרכה, החברים, המתקנים, הבריטים, הסימפוזיונים, הטיולים... איזה מזל שיש לנו את ט.ס.....
אני משתדל לחתור פעמים בשבוע ובמיוחדים – יפו, כינרת, ים המלח, שדות-ים, כל-הים (חוצה ישראל) וממתין בקוצר רוח לפנסיה על מנת לחתור יותר. טעמתי מעט מהירדן והגלים אך הפנים לארוכים.
במהלך החתירות הגעתי לכך מיני תובנות – שאותם אני צריך להיזהר לא לשכוח – למשל, בסוף השבוע בגיברלטר (חצינו את המייצרים מאירופה לאפריקה) ובסוף ארבעת ימי החתירה לאורך חופי ישראל התגבשה אצלי המחשבה שתמיד כשארצה לפנק את עצמי אוכל לצאת למין מסע שכזה –"בדואיזם ימי", התנתקות מהבלי היום יום לעולם אחר לחלוטין
עולם הקיאקים בהחלט אפשר לי ללמוד נושאים חדשים, להגיע למקומות חדשים ולפגוש אנשים מעניינים במדינות שונות וכמובן לעסוק בספורט בחברה טובה ובאווירה (תרתי משמע) מרעננת. עולם זה גם מספק לי הזדמנויות לפרוץ את אזור הנוחיות ולאתגר את עצמי ללא נטילת סיכונים מוגזמים.
תמונה 4 – באימון 5* אצל נייג'ל עם קובי וטל (תודה לאבנר שצילם)
היו רגעים, בפעילויות מסוימות, ששאלתי את עצמי " מה לעזאזל אני עושה כאן ?..." אך משברונים כאלו עברו מהר והסיפוק שהתקבל מהשגת המטרה הצדיק את הדרך, כולל רגעיה הפחות נוחים.
מה הלאה אתם שואלים....
טיולים ועולם ההדרכה. הגיע הזמן לחתור ביוון....ואחרי יותר מעשר שנות חתירה, הגיע הזמן לעזור לאחרים לגלות את העולם הקסום שלנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה