חניכי בית רשת ובית מיר"ן סיימו השבוע בהצלחה קורס חתירה מאתגר וראשון בארץ מסוגו.
יוזמה מקורית של מר טל שני ושיתוף ותמיכה מלאה של אגף הרווחה בעיריית אשדוד הביאו גם הפעם לשינוי ולקידום הנוער בסיכון בעיר.
על בית רשת שמענו לראשונה פה בעיתון המגזין לפני למעלה משנתיים. כבר מעל עשור שהוא מהווה מרכז יום וקורת גג לנוער בסיכון. הוא הוקם וממומן על ידי אגף הרווחה בעירייה בשיתוף עם משרד הרווחה ותורמים שונים. תפקידו העיקרי הוא לקלוט את אותם בני נוער הנפלטים ממסגרות בית הספר בכדי למנוע דפוסי התנהגות שאינם נורמטיביים תוך הענקת חוויה מתקנת. ואכן בית הקודש עובד ימים ולילות לטובת אותו נוער, עם לא מעט סיפורי הצלחה.
בסוף השנה הקודמת התחיל פרויקט חדש וניסיוני בשיתוף בית רשת ובית מיר"ן ששילב פעילות חינוכית מסגרתית יחד עם ספורט החתירה. זו לא הפעם הראשונה שמנסים חינוך וטיפול דרך אמצעים שונים באגף הרווחה ובבתים, למעשה חידוש וטיפול באמצעות עזרים כגון: בעלי חיים ומוזיקה הפכו לשגרה יומיומית. שילוב ספורט החתירה האתגרי התגלה כפתרון מוצלח לבעיות החניכים עצם היותו מלכד, תלותי באופן מסוים ותחרותי. לרוב אלה חניכים (בית רשת) שנפלטו מהמסגרות השונות והפעילות הספורטיבית הפכה למנוע שדחף אותם להצליח ולא להיכשל כפי שהתרגלו, ולהעריך את עצמם ואת הסובבים להם. השבוע הקורס הגיע לסיומו ונסגר בטקס חגיגי במרינה שכלל את כל החניכים גם מבית רשת וגם מבית מיר"ן, נציגים של אגף הרווחה בעיר, הורי החניכים ואנשי הצוות בבתים. הרוח שנשבה באזור ללא ספק הייתה רוח הצלחה, רוח נחת והגשמה גם של החניכים וגם של הגורמים השונים.
בין הנוכחים באירוע גם הגברת רונית צור, מנהלת אגף הרווחה בעיריית אשדוד:"כל הגורמים עובדים במסירות למען הילדים והנה התוצאות, בהחלט יום משמח" .
מאחורי הקלעים
מאחורי היוזמה והרעיון החלוצי עומד טל שני, אב טרי ומדריך בהתנדבות.
את טל קשה לפספס, אותו בחור צנוע הפך למושא הערצתם של החניכים. שני סיים רק השנה את לימודיו בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומ הרצליה, ולקראת סיומם החליט לנסות לשלב את אהבתו העזה לחתירת קיאקים, יחד עם מקצועיותו בתחום הפסיכולוגיה.
רקורד עשיר הכולל שנים של חתירה, קורס מדריכים יוקרתי באנגליה וניסיון הדרכה עם אנשים מבוגרים בלימוד חתירה בהרצליה רק הגבירו אצלו את הביטחון שהים והקיאק מהווים כלי פרקטי לקידום והעצמה.
הוא התחבר עם מנהל בית רשת, מר ערן זר והציע לו את הרעיון, כמו-כן הוא פנה לד"ר סיגל זליכה מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי כדי להבין כיצד אפשר להביא את החלום לכדי מציאות ולהוציא אותו אל הפועל. משם הכל היסטוריה, תודות לשיתוף הפעולה עם מועדון "טרה סנטה קיאקים ימיים" שעזרו המון בתרומת ציוד החתירה החדיש וסבסדו את עלות הביטוח, התוכנית יצאה לפועל במיטבה. גם בית רשת ובית מירן השתתפו בהוצאות הציוד, ובמהרה גם חברת "שורש" תרמה מרצונה ציוד רלוונטי.
בראיון קצר איתו הוא מגלה לנו איך הסוד עובד:
איך מתמודדים עם נוער כזה בהתחלה כשאתה זר להם?
צריך לדעת לדבר איתם, כבר בשיעור הראשון חלק מהחניכים סירבו להיכנס למים. אין טעם לצעוק ולהפגין כח,. "אם חניך מרגיש שהוא לא רוצה להשתתף אז אין בעיה. "אתה יכול לשבת בסירה המלווה או בצד, אבל עד שהפעילות נגמרת אתה איתנו" החלטתי שחשוב לי יותר שהחניכים יחוו דמות אוהדת ומכבדת מאשר שילמדו תנועת חתירה כזו או אחרת. אני אשקר אם לא אומר שהמפגש של בני הנוער עם כלי שיט יקרים והפעילות האקסקלוסיבית לא באו קצת לטובתי .
איפה ובאיזה צורה אתה מרגיש את השינוי?
בהמון מקרים, כבר בהתחלה עצם העובדה שחלקם אומרים שהם מפחדים להיכנס זו התקדמות מכיוון שזה לא בנורמה שלהם להגיד "אני מפחד". זה ממשיך בעובדה שכל קיאק שוקל 25 קילו אז בין אם הם רוצים או לא הם חייבים לעזור אחד לשני. בסיום הקורס התמוגגתי לראות כיצד הם מגלים אחריות ומנהיגות ודואגים זה לזה במים. במידה ואחד החותרים היה מתהפך מהקיאק, הייתי רואה כיצד החברים שלו באים לעזור לו, זה דבר שלא היה כאשר התחלנו את הקורס.
"במסגרת הלימודים שלי לתואר הראשון, למדתי קורס שנקרא פסיכולוגיה חיובית. בקורס קיבלתי את ההשראה להראות לנערים ולנערות באמצעות החתירה, כי יש להם את הכלים והיכולות להביא לשינוי בחייהם. הוא ממשיך ואומר : " בהתחלה היו לי רעיונות לצלוח את הכינרת יחד, אחרי כמה שיעורים הבנתי שעצם העובדה שהם באים למפגשים היא מדהימה, וזה הישג גדול."
אין ספק שבמבחן התוצאה הפרויקט הצליח. עשרה מתוך שלושה עשר הגיעו לטקס ועבור את הקורס בהצלחה, כמו-כן חלקם כבר ביקשו להמשיך גם בשנה הבאה. רובם אגב חזרו למסגרות החינוכיות שמהם נפלטו ושבו למסלולם הרגיל. קורס החתירה ימשיך גם בשנה הבאה לחניכים של בית מיר"ן ובית רשת בתקווה להחדיר גם לנערים החדשים מושגים זרים כמו: עזרה, אחריות, הקשבה, שאפתנות ורוח חברתית. בסופו של דבר הם טובים כמו כולנו, רק צריכים את הדחיפה הקלה להבין כמה הם טובים, כמה הם מסוגלים.
השנה הפרויקט יצא שוב לדרך בליווי סטודנטים לפסיכולוגיה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה המגיעים בהתנדבות.
הפייסבוק של הפרויקט.
הפייסבוק של המרכז ובית הספר לפסיכולוגיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה