מחנה עבודה במפעל הקיאקים הטובים בעולם

עופר הלא הוא "מוסך הקיאקים" שלנו ברשפון מסכם 10 ימים נהדרים בווילס HOLY HEAD במפעל הקיאקים של SKUK שם עבר בכל עמדות ושלבי הבניה של הקיאקים החזקים בעולם. עבודת יד ווילשית טהורה...

בתזמון מדויק הבאתי לעומר את התיק שלו חצי דקה לפני שהרכבת זזה והיה עליו לרוץ מבלי לחשוב "היי לא גמרתי את הבירה..." וככה נשארתי לי לבד בחום האנגלי צובר חוויות רואה איך בונים את הסירה הקטנה הזו שכולנו מכניסים את הרגליים את התחת לתוכה, לובשים חצאית וגורפים מים בעזרת המשוט השחור הזה... אז מה שאני רוצה לאמור זה שלכל קיאק יש את הנשמה שלו  שמגיע עליו דרך מספר מצומצם של בחורים וולשים אוהבי חיים. פשוטים, מצחיקים, עצבניים, מחייכים, שתויים, גרושים, נשואים, מסובכים, רגועים, שקטים, רועשים.. שעושים את מלאכתם שנים רבות.

כל אחד ואחד מהקיאקים נעשים בעבודת יד פשוטה חזקה ומסובכת באהבה ומסירות גם בגלל שיטת התשלומים הנהוגה במפעל וגם ובעיקר מהיותם מקצוענים בתחומם. שיטת בניית הקיאקים במפעל של נייג'ל דומה לשיטת בניית סירות גדולות עד לגודל יאכטה בינונית פלוס מה שגורם לקיאק להיות חזק ואמין לאורך שנים העובדים במפעל קוראים לקיאק סירה כך שעבורם הם בונים סירה ולכן הקיאקים הנ"ל מחזיקים לאורך שנים.

יצא לי רציני מאוד... מה נעשתי אנגלי?
עופר שמואלפלד - מוסך הקיאקים

עור ועצמות - ההיסטוריה הקדומה של הקיאקים

איפה פה המימשה?

דרך ארוכה עשה הקיאק (קיאק = סירת צייד) מהשימוש בעצמות כלבי ים ושומן לווייתנים ועד לסגסוגות הקרבון של ימינו. הקיאקים הראשונים בהיסטוריה מיוחסים לשני שבטים ששכנו לפני כ-5,000 שנה באזורים הארקטיים של צפון אמריקה וסיביר האינוטים ( ( Inuit והאלואטים (Aleut ). בשלב זה היו בשימוש שני סוגים של קיאקים: קיאקים מעץ קל וקיאקים מעצמות לווייתנים עטופות בעור. בשני הסוגים השתמשו השבטים בשומן לווייתנים לאיטום, כאשר לצורך שיפור הציפה הם מלאו באוויר שלפוחיות שתן של כלבי ים וקשרו אותם לחרטום ולירכתיים. החצאיות המוכרות לנו נתפרו אף הן מעור והיום תפורות לקיאק ולא לקיאקיסט כפי שהן היום. הקור העז שלי המים הארקטיים חייב את האינואטים כמובן להמציא (ולקרוא על שמם) את האסקימו רול. הקיאק שימש בעיקר לצייד חיות ים וחוף, כאשר הטקטיקה היתה להתגנב עם הקיאק בשקט קרוב לחיה, לעיתים תוך חיבור גוש קרח לחרטום הקיאק לצורך הסוואה (נסו זאת בכניסה למרינה בהרצלייה ותראו כיצד היאכטה היוצאת לא מבחינה בכם).

לצד הקיאק נוצרו גרסאות נוספת – הביידרקה (baidarka ) קיאק לשלושה והיומאק (umiaqs) שהיה מעין קיאק משפחתי באורך של כ-18 מטר ושימש ככלי תחבורה ותובלה. הקיאקים הקדמונים עוצבו בהתאם לצרכי המקום -הקיאקים של מיצרי ברינג היו רחבים וקצרים יחסית, הקיאקים של גרינלנד היו נמוכים והקיאקים מאיי באפין (קנדה) רחבים וארוכים.

אסקימו רול - ליטרלי ספיקינג

בתחילת המאה ה-19 הגיע הקיאק לאירופה, הן למטרות ספורטיביות והן כציוד נלווה למשלחות מחקר לקטבים הצפוני והדרומי ו...לירדן ע"י ג'ון מקגרגור ב-1845 (לסיפור ה-"רוב רוי").   ספרו של מקגרגור  “A Thousand Miles the Rob Roy Canoe.”  הפך לרב מכר באירופה ותרם רבות לצמיחת הפופולאריות של הקיאק כתחביב ספורטיבי וככלי למסעות אתגריים. ב-1931 נרשם התיעוד הראשון של שימוש קיאק בנהרות ע"י גרמני בשם אדולף אנדרה שירד את נהר ה- Salzachofen Gorge וב-1936 נכנס הקיאק כמקצוע אולימפי באולימפיאדת ברלין. עד אז היה עדיין העץ והבד חומרי הגלם העיקריים לבניית קיאקים, קיאק הפיברגלאס נבנה לראשונה בשנת 1950 ע"י חברת Valley כאשר קיאקי הפלסטיק המשמשים לחתירה בנהר הושקו רק במהלך 1984.

על הקיאקים בתקופה המודרנית ועל העתיד (שחלקו נמצא כבר היום אי שם ברשפון!) בפוסטים הקרובים.

סיפורו של קיאק...

פעם, לפני 20 וכמה שנים, הגעתי לישראל מווילס. אני קיאק 271 שיצא מהמפעל של נייג'ל. עברתי הרבה תלאות ומלתעות. חותרים וחותרות רבים ומרובות הניחו את ישבנם וישבנן בתוכי. חלקם בישראל וחלקם באלסקה. נדדתי סביב כדור הארץ וביליתי בתוך מים חמים, קרים וקפואים, עד לרגע שבו זקנתי. התעייפתי, התמלאתי מים מלוחים ולא התאים לי יותר כאבי החצאית שחנקו את נשמתי. הכל השתנה כאשר הגעתי למוסך הקיאקים של עפר ברישפון. פניי נמתחו, חוריי נסתמו, קבלתי צבע חדש למעלה ולמטה, נעים לי להחליק בחול על הקיל סטריפ החדש שלי. הגומיות חזרו לאחוז את בקבוקי המים בחוזקה וככה אני מוכן לעוד 20 וכמה שנות חתירה!