כנס גולשי WAVESKI ו- SURF KAYAK ה-1 באשדוד

במשך שנים גלשו כמה חבר'ה באשדוד, אחרים בהרצליה, ת"א ובצפון, חלקם לבד, חלקם עם חבר, חלק בקיאק גלים וחלק בוויבסקי, חלקם מתחילים וחלקם ברמה גבוהה, חלקם במסגרת מועדון וחלקם באופן פרטי ותמיד מרגישים קצת כמו הברווזון המכוער לצד כמויות הגלשנים....ותמיד שמחים לגלות עוד ברווזון שדומה להם במים :) ואז הגיע הפייסבוק...

זה התחיל עם פתיחת קבוצה לגולשי קיאקי גלישה ווייב-סקי בפייסבוק. הקבוצה הלכה וגדלה, מונה כיום 157 חברים וכוללת דיונים סוערים (בשאלה המפלגת משפחות - עם או בלי חצאית), דיווחים על מצב הים והרבה סרטים ותמונות שמחממים את הלב בימי הפלטה. וכך בלי לשים לב קמה ונוצרה לה קהילה של "גולשי תחת" וארגון של מפגש היה בלתי נמנע (ולו רק כדי לראות האם כל הדמויות האלו מהפייסבוק הן אמיתיות...).

האם סוף סוף ניפגש? נשב יחד? נדבר? נלמד? אה... כן... זו בהחלט היתה הכוונה אלא ש... יום שישי בבוקר בחוף הקשתות באשדוד זימן לנו גלים קטנים אך יפים וכולנו מצאנו את עצמנו במים, וכולנו זה אומר למעלה מ- 40 "גולשי ישבן" ואוחזי משוט. אין ספק כי היה זה רגע היסטורי ומרגש, הים התיכון לא ראה, בכל ההיסטוריה העשירה שלו, כמות כה גדולה של WAVESKI ו- SURF KAYAK.

לאחר 4 שעות במים הצליחו המארגנים להוציא את החבורה למפגש יבש על בירה ונקניקיות, בו קיבלנו הרצאה מגולש הווייבסקי המוביל בארץ דניאל גרוס על כמה עקרונות גלישה, דיברנו על מיסוד הקהילה החדשה, מפגשים עתידיים, תחרויות ואולי אפילו אירוח תחרות בינ"ל.

זו ההזדמנות להודות למספר חברים שמכורים לספורט שבזכותם הצלחנו לארגן חבורה גדולה לאירוע ראשון מסוגו וכמובן גם למרק צוקרברג על חלקו.

אנו בטוחים שזוהי רק הסנונית הראשונה ובקרוב נראה מפגש נוסף ואימונים משותפים.

הכר את החותר: רועי פרידלר

הוא גר במושב מזור, אי שם בערבות פ"ת, עם נירית ושלושת בניו, עוסק בקופירייטינג, כתיבת תוכן לעסקים ופרסום, חותר כבר 6 שנים בים, בנהר ובגלים, חתר עם המועדון ביוון ובאירלנד ועדיין האתגר הגדול באמת עדיין לפניו.

אז ככה אתה נראה כשאתה יבש?

למה קיאקים?

הים הצית את דמיוני כבר מגיל צעיר. הייתי גומע ספרים על פיראטים, ציידי לווייתנים ומגלי יבשות. בצבא התגייסתי לקורס חובלים אבל שובצתי למסלול של קצין מכונות ופרשתי אחרי שנה, יען כי לזחול בין צינורות מגורזים בבטן של סטי"ל לא תאם את החלומות שלי על מלחמות פיראטים וקריאות "יבשה באופק!". לאחר הצבא שטתי במפרשיות שונות לרבות קטמרנים במועדון לב ים בתל אביב. יום אחד חבר סיפר לי על טיול קיאקים שערך בניו-זילנד והשתכנעתי שאין כמו קיאקים לטיולים והרפתקאות ימיות, שלא לדבר על ההתארגנויות הרבות הכרוכות ביציאה עם קטמרן לעומת כניסה לים בקיאק.

באילו טיולים השתתפת?

השתתפתי ב-2004 בטיול ליוון שהתחיל באי סנטוריני והסתיים בנקסוס. הטיול שילב כמעט כל מה שטיול קיאקים יכול להציע: מזג אויר מגוון, חציות מאתגרות, נופים ואפילו התהפכות (והצלה כמובן) בים סוער. ב-2006 יצאתי עם המועדון לאירלנד, טיול שהצטיין בנופים מדהימים של צוקים, נקיקים ומערות, ותרבות אירית מופלאה שכללה ביקורים בפאבים, בהם בכל פינה יושב איזה אירי עם כלי נגינה וכולם יחד מנגנים ושרים בתאום מופלא.

סקלינג אירי מסורתי

רגעים שלא ישכחו?

הקפת אי ביוון שכל אחד מארבעת הצדדים שלו התאפיין במזג אויר שונה לחלוטין. החל מצד סוער, גלי וגשום ועד לצד בהיר ושקט. באירלנד זכורה לי במיוחד כניסה עם הקיאקים למערה (ניקבה?) חשוכה לחלוטין ויציאה כעבור מספר דקות ארוכות  לים הפתוח במקום אחר לחלוטין. עם זאת, אני בטוח שהרגע המאתגר ביותר עדיין לפני.

תחביבים נוספים?

גלישת גלים בקיאק גלישה - קיאק 666 של WATERTECH ו-WW – קיאק פיראנה S8.

שילוב של גלישה ו-WW

רגע קשה בהיסטוריית הקיאקים?

התהפכות בירדן ביום של זרימה חזקה במיוחד. נסחפתי זמן שנראה לי נצח בין גלים, סלעים ומפלים ולבסוף הצלחתי לקפוץ על סלע שניצב באמצע הנהר. אחרי שלקחתי אויר, הצלחתי לקפוץ לאחת הגדות ולאחר טיול קטן בטבע (בעיקר קוצים) חיכה לי יונתן בגדה השנייה ומשך אותי עם חבל ההצלה שלו. אבל... כאמור... האתגר האמיתי עדיין לפני.

לסיום, מהו אותו אתגר שעדיין לא הצלחת להגשים בכל שנות חברותך במועדון?

להגיע לחתירה של 6 בבוקר, זה אתגר, שעם כל הניסיון, הנחישות ואומץ הלב טרם הצלחתי לעמוד בו.

הכר את החותר – ג'וש טייטלבאום

למרות שלא נולדתי רחוק מהחוף הצפוני של קליפורניה, לא נחשפתי לקיאקים ימיים עד שהגעתי לשנת שבתון בסיאטל בשנת 1990. שנתיים אחר כך חזרתי לישראל וביחד עם אשתי והפרטנרית שלי לכל דבר בחיים - ג'קלין החלנו בחיפשים אחר מקום בו נוכל ללמוד חתירה בקיאקים ימיים, אבל לא הצלחנו למצוא.

מאחר שבמקצועי אני חוקר, התחלתי לאסוף כל מידע שיכולתי על קיאקים ימיים! ב- 1999 הגעתי סוף סוף למסקנה שג'קלין ואני צריכים לקנות  Feathercraft K2 Expedition (קיאק מתפרק) ולצאת לדרך. אבל הדרך עוד הייתה ארוכה.....(קישור לכתבה של ג'קליו)

עשר שנים אחרי כבר רכשנו והחלפנו מספר קיאקים ימיים, כולם של SKUK ולא FEATHERCRAFT

כל זה מכיוון שפגשתי את שגיא ועומר וכמו שאומרים " כל השאר הסטוריה"

יש טרה סנטה יש החוויות

עם טרה סנטה הפכו הקיאקים לחלק מרכזי בחיינו. שניינו עברנו את מבחני ה- 4 כוכבים של ה BCU במהלך הסימפוזיונים, שניינו חותרים באופן קבוע מספר פעמים בשבוע, וביחד עם טרה סנטה חתרנו בווילס, סקוטלנד, אירלנד, יוון ואלסקה.

הרבה רגעים מיוחדים זכורים לי , אלכס ואני בקיאק זוגי "תקועים" על סלע באירלנד...חותרים ליד אורקה בשטלנד...דוהרים על זרם מטורף בווילס...מצליחים לדוג באלסקה מתוך הקיאק א חתירה עם ג'קלין מתחת הגולדן ברידג'.

ספורט זה חושף אותי לסביבה משתנה בהתאם למצב הים ומזג האוויר, מחבר אותנו לכוחות ויופי הטבע כפי שכתוב במקורות 'מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה

בקיאקים אנו תמיד מאותגרים, ע"י הים או בשאיפותינו לשיפור המיומנויות (גילגוילים, גרירות, הצלות, תמיכות...)

ג'וש וחבר

בשבילי קיאקים זו גם הדרך לשמור על כושר גופני. רוב הבקרים אני משתדל לחתור מהר, נעזר בקולגה / מאמן/ חבר – חנן וגם במד דופק.

טכניקת החתירה קדימה תמיד מעסיקה אותי. אני תמיד שמח לקבל טיפים משגיא וגם אוהב לקרוא מאמרים בנושא. מכיוון שיש לי כתף פגועה אני חותר במשוט קל ביותר עשוי קרבון ולא מרים גבוה את הידיים (חתירה נמוכה)

ממבשרי קיאקי הגלישה בארץ הקודש

ובנוסף אני "חוטא" בהנאה רבה בגלישה על קיאקי גלישה. ככל הידוע לי הייתי הראשון שהביא לארץ קיאק גלישה ייעודי ארוך IC. ומאז כבר החלפתי מספר קיאקים...אין כמו גלישה להריץ את האדרנלין בגוף J ואין עוד קבוצה כמו גולשי הקיאקים של טרה סנטה!

אני מקבל השראה מהרבה חותרים. אני רוצה לעשות TOP TURN כמו אלכס דב, רוצה להיות מהיר על הגל כמו עומר, לחתור מהר כמו אבנר מונקז, להתגלגל בקלות כמו מוטי ושתהייה לי טכניקת חתירה כמו לשגיא J

זה נפלא בשבילי לראות איך גדל המועדון במשך השנים. ממספר קיאקים קטן על החוף, לאיחסון במרינה  הרצליה וסניפים בעכו ובאשדוד – טרה סנטה היו הראשונים ועדיין גם הטובים ביותר.

ובעיקר, ג'קלין ואני נהנים מהחברה במועדון. אנו מרגישים שזה הבית השני שלנו, אני יכול לאמר בכנות כי העיסוק בקיאקים שינה את חיי !!!

פסטיבל קיאקי גלישה סוער בסנטה קרוז

עליית הפופולאריות של קיאקי הגלישה באמריקה ,אירופה והרצליה הביאה לקיומן של שתי "אליפויות עולם" שנתיות. אליפות העולם הרשמית מתקיימת מידי ספטמבר בכל פעם במקום שונה (השנה היא תתקיים בצפון קרולינה בארה"ב) ופסטיבל קיאקי הגלישה של סנטה קרוז שנחשב לאירוע הבולט בענף, שמציין השנה 25 שנים להיווסדו. פסטיבל זה התקיים החודש ב... נכון, סנטה קרוז קליפורניה בחוף Steamer Lane.

ה-SUP מצטרף למשפחה

השנה שונה שמו של הפסטיבל ל- Santa Cruz Paddle-Festעל מנת לאמץ גם את גולשי ה-SUP (Stand Up paddle) לחגיגה. פרט לגלישה כולל הפסטיבל גם מסיבות אל תוך הלילה, תפאורה ומוסיקת אווירה לאורך הטיילת, תצוגה של יצרני ציוד ואופנה ובעיקר חשיפת הענף לעולם הגדול (או לפחות למי שהתמזל מזלו להסתובב על הטיילת של סנטה קרוז בעת הפסטיבל).

השיפוט באליפויות קיאקי הגלישה דומה לזה שבתחרויות גלישה בגלשנים הסטנדרטים. המשתתפים מתחרים במקצים שונים לפי גיל וסוג הקיאק: קיאקי IC (international class) הארוכים, קיאקי HP (high performance) הקצרים יותר וקיאקי wave ski. המתחרים מקבלים ניקוד לפי איכות הביצועים שהם מצליחים לבצע על הגלים בפרק זמן נתון למקצה.

הטבע לא משתף פעולה

הבעיה העיקרית של אליפות מסוג זה היא כמובן התלות ברצונם הטוב של כוחות הטבע. משתתפי התחרות התעוררו ביום שישי, היום הראשון בתחרויות, לבוקר גשום, עם רוח חזקה של 20-30 קשר וגלים גבוהים (טוב, זה דווקא בסדר). אם ביום הראשון לתחרות הגולשים המיומנים עוד הצליחו "להפיק מהלימון לימונדה" כמו שאומרים באמריקה, הרי שביום השני מרביתם התהפכו כבר ביציאה הראשונה לים, והתחרות הפכה מתחרות ביצועים על הגלים ולתחרות הישרדות מול הגלים. ביום השלישי לפסטיבל החליטו המארגנים לבטל את יום התחרויות האחרון בשל התנאים הקטלניים.

עם זאת, למרות התנאים הקשים עדיין ניתן לראות בוידיאו המצורף, כמה ביצועים יפים בעיקר מהיום הראשון לתחרות. עד כאן מסנטה קרוז. להתראות בספטמבר באליפות העולם בצפון קרולינה או בגלים בהרצליה (מה שיבוא קודם).