רוח רוח רוח בפרדס נפל תפוח / קובי שדה

רוח היא תנועת האויר שאנו רואים או מרגישים, מולקולות האויר רוצות תמיד להתפשט והן ינועו מאזור שבה הצפיפות שלהם רבה (אזור של לחץ ברומטרי גבוה) לאזור שבהם הצפיפות שלהם דלילה. הרוח עשוייה לנשוב במהירויות עצומות, רוחות שכאלו הן שאחראיות להרס העצום בסופות טורנדו או הוריקנים

רוחות הן אלו שגורמות להווצרות גלים על פני הים והן האחראיות לסופות שבים, לטביעת ספינות ולהתהפכויות קיאקים. היכרות מהירות הרוח, הכיוון ממנו היא באה, המגמה שלה והשפעתה על הים ועל הקיאק היא אחד המשימות העיקריות  שלנו כיורדי ים וכקיאקיסטים. למרות שספינות רבות מתהדרות בשושנת רוח ומדי רוח ולמרות שניתן לרכוש מדי רוח דיגיטלים הרי שאנו חייבים ללמוד להכיר את הרוח בעצמנו ובחושינו. היה זה האדמירל הבריטי סר פרנסיס בופורט (או בקיצור בופור) שפיתח בתחילת המאה ה 19 טבלה שממנה ניתן להעריך את עוצמת הרוח על פי מצב הגלים והים. הטבלה זכתה לפופולריות גדולה ואומצה בכל העולם המערבי, לא נעשו בה שינויים מהותייים אך היא זכתה לתוספות והבהרות והיא כוללת כיום גם תיאור של השפעת הרוח על היבשה. חשוב לשנן את הטבלה, ובכל פעם שאתם יוצאים לים להביט בגלים בקצף שעל פני המים, בעשן המיתמר (מהמנגל הסמוך) בניפנוף הדגלים (לא רק ביום העצמאות) או המפרשים (של היאכטות היוצאות מהמרינה)  ולהגדיר לעצמכם מהי דרגת הבופורט ומהן מהירויות הרוח. חשוב לזכור שמראה הים וגובה הגלים אינו תלוי רק בעצמת הרוח אלא במשך הזמן שהיא נושבת, המרחב שבו היא נושבת, עומק המים ותנאים אחרים. בארצנו הדוגמא הטובה ביותר לסכנה בהסתמכות על מראה הים בהערכת עצמת הרוח היא כאשר נושבת רוח מזרחית, הים אז בד"כ שטוח וכמעט אין גלים ובכל זאת הרוח עשוייה להיות חזקה ומסוכנת לנו הקיאקיסטים. הרוח אינה זרימה לאמינרית קווית וטהורה. האויר הזורם ניתקל כל הזמן בתווי הקרקע, ונוצר חיכוך לא אחיד שגורם לזרם להיות טרובולנטי ולכן הרוח אינה נושבת בעוצמה אחידה על פני כל המרחב הזמן ומדי פעם אנו עשויים לראות שינוי בעוצמת הרוח.  שינוי שכזה עשוי להגיע יחד עם שינוי בכיוון הרוח ולעיתים השינוי יכול להיות ממושך וחזק מאד ואנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של רוח עזה ולא צפויה שבקושי מאפשרת לנו להרים משוט. לשינויים אלו ברוח אנו קוראים משבים או GUSTS וכשהם תכופים אנו מכנים את הרוח הזו "רוח תזזיתית" :  כזו המשנה במהירות את עצמתה ואפילו את כיוונה. לכן כשאנו מתככנים חתירה עלינו לקחת בחשבון לא רק את עצמת הרוח הממוצעת אלא גם את המשבים ואת מידת התזזיות של הרוח באזור.

תופעה נוספת שיש לזכור היא תופעת התיעול של הרוח: בחתירה מול עכו או במרווחים בין איים אנו עלולים לחוש בהנתחזקות רבה מאד של הרוח הנושבת שם כמו במעין תעלת רוח. תופעה שכזו ניתן להרגיש באזור הכרמל ובמיוחד בשדות ים למשל. בספרות ובאינטרנט ניתן למצוא גרסאות שונות לטבלת בופורט. ניסיתי לארגן טבלה קצרה שתקל לזכור את עוצמות הרוח בתנאי ים שונים:

בופור 0 אין כלל רוח, הים חלק כמו שמן, דגלים עומדים ללא נוע

בופור 1 עצמת רוח של 3 קשר, הים קצת מקומט כמעט ולא מרגישים ברוח על הפנים, הדגלים זזים מעט אך לא מתנופפים

בופור 2 עצמת רוח של 5 קשר יש אדוות קלות על פני המים ורוח קלה בפנים, דגלים מתנופפים קצת, עלים מרשרשים בצמרות העצים

בופור 3 עמת רוח של כ 10 הגלים מגיעים לגובה של חצי מטר וחלק נשבר כך שיש כבר "ברבורים" במים, הדגלים מתנופפים 

בופור 4 עצמת הרוח סביב 15 קשר, רוח חזקה בפנים, גלים כבר של מטר ורובם נשברים עם המון ברבורים בים, ענפי עצים נעים במרץ - החתירה קשה

בופור 5 עצמת הרוח סביב 20 קשר, רוח חזקה מאד, כל הגלים נשברים המון לבן ורסס על פני הים, עצים קטנים נעים ברוח, קשה מאד לחתור וגם לא רצוי

בופור 6 עצמת הרוח סביב 25 קשר גלים של 3 מטר, קשה להחזיק מטריה על החוף, וקשה להרים משוט עצים נעים ברוח - לא לצאת לים. איפה המשוט?
בופור 7 עצמת רוח סביב 30 קשר , זו כמעט סופה, הרוח שורקת, הים סוער, אי אפשר ללכת זקוף על היבשה, קשה מאד לא להתהפך בקיאק !

בופור 8 עצמת רוח של 40 קשר, חייבים מחסה של ממש אפילו ביבשה, מכוניות יכולות לסטות ממסלולן, עצים הנשברים , היה פה קיאק ? 

אז מה השיעורי בית להיום:

1. לרשום לעצמכם (בלב) ביציאה מהמרינה מאין באה הרוח ומה עוצמתה.

2.  לבחון את השינויים ברוח מהלך החתירה

3. בבית להשוות את מה שראיתם לדיווחי מזג האויר באתרים כמו WINDGURU

4. להגיש בכתב עד אחרי חג השבועות למורה נחמה

5. הערה: יש פטור למי שמביא קפה ווופלות לחתירות

ניווט מקיאק / קובי שדה

פרק ראשון : הניווט העיוור

לנווט פירושו לדעת היכן אתה נמצא, היכן היית והיכן תמצא בכל רגע נתון בדרכךבים. הניווט הוא גם היכולת לתכנן את המסלול הטוב ביותר שיביא אותך למחוזחפצך והניווט משמש גם בכדי להימנע ממכשולים ומצרות בים ולדעת את הדרך המהירה ביותר להיחלץ מהם.

כשאנו מדברים על ניווט אין הכוונה רק לניווט עם מפה, להפך קודם כל חשוב לדעת לנווט ללא מפה.

 למשל אם יצאת צפונה מהמרינה בהרצלייה לכיוון אפולוניה ולאחר חציה שעה של חתירה מאומצת מצאת שעברת רק את מחצית המרחק שאתה רגיל לעבור בד"כ – זה גם סוג של ניווט.

הניווט היא אומנות המשלבת הכרה של הים, של הקיאק ושל יכולותיך עם המון טכניקות שונות ומשונות הכוללות שימוש בתוואי שטח, מפה , מצפן, גרמי השמייםGPS ואפילו סקסטנט.

הפרק הראשון בסדרת הפרקים על ניווט בקיאק נדבר על מה שמכונה באנגליתDead reckoning (DR ) או בתרגום שלי : "ניווט (אומדן) עיוור"

למעשה אפשר להגדיר DR כיכולת לחזות היכן אתה נמצא בהתאם לכיוון ולאומדן המרחק אותו עשית.

בחישוב המרחק עלייך לדעת 2 פרמטרים : הזמן והמהירות. בשביל זמן עלייךלהצטייד בשעון ואילו לשם מדידת המהירות עלייך להצטייד בניסיון וידע שצברתבחתירות.

מהירות הקיאק במים נקבעת בהתאם לסוג הקיאק, (גרינלנדר לעומת רומני)  יכולת החתירה של הקיאקיסט (אנחנו לעומת אבנר)  ותנאי הים והרוח.

בפעם הבאה שאתם יוצאים לים במסלול הקבוע שלכם או של הקבוצה, שימו לב טובטוב לזמן שלוקח לכם לעבור מרחק ידוע. נסו לזכור או אפילו לתעד את המהירות שעשיתם בתנאי ים שונים ובתנאי עייפות או מרץ שונים. למשל מהפתח של המרינה למשל ועד לאפולוניה למשל (זה 3.5 ק"מ וזה אמור לקחת חצי שעה בחתירה נינוחה בים טוב)

נסו לקבל תחושה של המהירות שלכם ובהדרגה  תוכלו לפתח חוש שיגיד לכם מההייתה המהירות בה חתרתם ברבע שעה או בשעה האחרונה.

שימו לב במיוחד להשפעת הרוח (בארץ זרמים משמעותיים כמעט ולא תמצאו)

כמובן שחתירה מהירה של חצי שעה אינה יכולה להיות שוות מהירות לחתירה של8 שעות ולכן קחו בחשבון גם את משך החתירה ואת ההפסקות שעשיתם בדרך בחישוב המהירות והמרחק שעברתם.

באופן גם ניתן לומר שמהירותו של קיאק ימי היא 3 מייל ימי בשעה (3 קשר)  שהםכ 6 ק"מש

כאשר רוח נגדית חזקה עשויה להקטין את המהירות בחצי ואילו רוח גבית עשויהלעלות את המהירות פי 1.5 לערך.

אז אם יצאנו מהמרינה ב 8 בבוקר וחתרנו צפונה ולאחר חצי שעה הגענו לאפולוניה הרי שנוכל לומר שאם נמשיך בקצב דומה נגיע לחוף געש בתוך חצי שעה נוספת אלא אם נתעייף, נתעכב לבראנץ ב"סירה" או שתתחיל רוח צפונית חזקה שתעכב אותנו.

יותר מסובך לחשב את ההתקדמות כאשר הרוח מתחלפת, יש זרמים, כיוון החתירה משתנה או קצב החתירה משתנה – אבל עם תרגול טוב אפשר גם לפתור משוואות דיפרנציליות שכאלו אפילו ללא אפליקציה באייפון...

מה לגבי כיוונים ?

בכדי לשמור כיוון יגידו לנו שאנחנו צריכים מצפן, אבל לא, ניווט בסיסי אינו דורש מצפן.

שמירת כיוון יכולה להיעשות גם ללא מצפן : למשל חתירה לאורך החוף או חתירה מול השמש השוקעת אינם דורשים הצצה במצפן לשמירת כיוון. אבל גם אם השמש גבוהה בשמיים, אם החשכה ירדה או אם אנחנו רחוקים מהחוף יש דרכים אחרות לשמור על כיוון. למשל לבחון את הצל שאנו מצילים על חרטום הקיאק ולדאוג שהצל יישאר באותה זווית, או לבחון את כיוון ההתקדמות שלנו ביחס לכיוון התקדמות הגלים, או הרוח  או להעזר בכוכבים

צורה אחרת לשמירת מדויקת של כיוון היא באמצעות תכווין מעבר או Transit

קחו למשל כדוגמא את המגדלורים (האדום והירוק ) שבפתח המרינה. במידה ואנו חותרים כאשר שניהם יחד על אותו הקו מצויים זה בדיוק מאחורי השני אנו לבטח חותרים לכיוון צפון- צפון מערב. ואם רצוננו לשמור על הנתיב באופן מדויק כל שעלינו לעשות הוא להציץ כל כמה דקות אחורה ולוודא ששלושתנו 2 המגדלורים והקיאק נמצאים על אותו הקו בדיוק.

תכוויני המעבר מאפשרים לנו למצוא את מיקומנו במפה גם ללא מציאת אזימוט עם מצפן וחשיבותם רבה בחיפוש אחרי סטיות של המצפן או סטייה של הקיאק מהכיוון אותו בחרנו בשל זרם או רוח צדדית אבל על כך בפרק הבא...

קשר איתור וחילוץ / קובי שדה

לפני כחודש יצא עופר קציר בן ה 38 עם הקיאק שלו לדוג מול חופי קיסריה. הוא נקלע למצוקה עקב רוחות מזרחיות עזות שלא אפשרו לו לשוב אל החוף. הוא צלצל בטלפון הסלולרי לאשתו והודיע לה שהסוללה עומדת להיגמר ושלא ידאגו. למחרת נמשתה גופתו מהים, 8 ק"מ מערבית למסוף הפחם בחדרה.

חילוץ קיאקיסטים באלסקה

חילוץ והצלה

כל יציאה אל הים מחייבת אותנו ל PLAN B לתכנית חלופית ולאמצעי קשר וחילוץ. חילוץ יידרש  במקרה של פציעה או חולי שאינו מאפשר לנו להמשיך במסע, מזג אויר שפועל לרעתינו אבדן ציוד חיוני כמו מזון או מים או תקלה חמורה כמו פגיעה בקיאק. בכדי להיחלץ ממצב הביש עלינו לבקש עזרה או הצלה ולשם כך אנחנו זקוקים לאמצעי איתות ושידור ונבחר אותם בהתאם לסוג המסע גודל הקבוצה ולסוג הסכנה שבה אנו עלולים להיתקל.

על פי כללי הימאות בעולם אות מצוקה הוא אות המחייב כל כלי שייט אחר, תחנת חוף או ארגון הצלה כמו משמר החופים למשל, להגיש עזרה מיידית לכלי השייט הנזקק לעזרה, כשהתנאי היחידי הוא שכלי השייט המגיש את העזרה לא יעמיד את עצמו בסכנה בעת הגשת העזרה. לא כל צעקת "הצילו הצילו !!" היא אות מצוקה ונקבעו מספר אותות מצוקה בינלאומיים מחייבים:

·         הודעת MAYDAY  אלחוטית ב  VHF או בטלפון סלולרי

·         שידור של אות למשואה לווינית מסוג PLB או EIPRB

·         קול נפץ או רעש ממושך כמו של צופר ערפל

·         הנפת ידיים מעלה ומטה

·         אש על כלי השייט או פירוטכניקה עם נורים או זיקוקים

·         הנפת דגל או אות המסמן מצוקה (יש מספר שיטות - לא נכנס לזה)

·         כתם כתום גדול העשוי להיווצר מחומר צבע המים או מאריג כתום במים.

קשר וטלפון

לאורך החופים מכשיר טלפון סלולרי עשוי להיות מכשיר הקשר המעשי ביותר עבורנו הקיאקיסטים לכן כל קבוצת קיאקיסטים או כל חותר היוצא לבדו לים חייב לקחת עמו מכשיר סלולרי ולדאוג לסוללה טעונה ולחיוג מקוצר לשיטור הימי או לתחנות פיקוח בחוף. במרחקים גדולים מהחוף או היכן שלא צפויה שתהיה קליטה סלולרית, אין ספק שהמכשיר השימושי ביותר לתקשורת עם העולם להשמעת אות מצוקה ויצירת קשר עם כלי שייט או עם החוף הוא מכשיר ה VHF , היתרון הוא גודלו ומחירו והעובדה שהוא זמין מאד ומצוי בכל כלי השייט שעשויים להיות סביבנו., החיסרון העיקרי הוא טווח השידור המוגבל. הטלפון הלוויני עשוי להוות בעתיד תחליף ל VHF אך עדיין הזמינות שלו נמוכה ומחירו גבוה. גלי ה VHF מחייבים בד"כ  קשר עין בין הקולט והמשדר ומרחק השידור תלוי מאד בהספק המכשיר ובעוד שבספינות מדובר לרוב במכשירים נייחים עם הספק שידור גבוה הרי שמרבית המכשירים הניידים אותם אנו יכולים לשאת על הקיאקים הם בעלי הספק שידור נמוך יותר ואנטנה קצרה יותר. יש מספר רב של ערוצי VHF  המשמשים למטרות שונות כאשר ערוץ 16 נקבע כערוץ לתקשורת חירום ולכן כל כלי שייט מחוייב בהאזנה מתמדת לערוץ זה. התקשורת בערוץ זה חייבת להיות מוגבלת וקצרה וברוב המיקרים לאחר שנוצר דרך ערוץ 16 הקשר הראשוני בין 2 כלי שייט עוברים כלי השייט לתקשורת על ערוץ אחר ומפנים את ערוץ 16.

MAYDAY

המקרה היחידי בו כל התקשורת ממשיכה להתנהל על ערוץ 16 הוא במצב מצוקה. בעת התרחשות מצב המצוקה כאשר הקיאקיסט או מפקד הקבוצה זקוק לעזרה ולחילוץ מיידי הוא יקרא את קוד המצוקה בקשר בערוץ 16 ויזדהה. קוד המצוקה הבינלאומי בערוץ 16 הוא MAYDAY  וקריאת המצוקה מתחילה ב 3 קריאות MAY DAY לאחריהן 3 קריאות של שם מבקש העזרה ולאחר מכן תוכן ההודעה שתתחיל שוב ב MAYDAY ויכלול כמה שיותר  פרטים הנדרשים לזיהוי סוג המצוקה מיקום הקיאק והעזרה הנדרשת. להלן דוגמא אופיינית:

MAYDAY MAYDAY MAYDAY

THIS IS RED KAYAK RED KAYAK RED KAYAK

MAYYDAY RED KAYAK

POSITION 2 MILES WEST TO HERZELIA MARINA

KAYAK SINKING

REQUIRE IMMIDIATE ASSISTANCE

בארץ רוב רובם של כלי השייט דוברי עברית ולכן קריאת המיידי יכולה להתבצע בעברית. כלי השייט שקיבל את הקריאה חייב לאשר את קבלתה אך אין זה אומר עדיין שהוא בדרך אלייך, כלי השייט עשוי להמתין ולראות האם אתה מקבל תשובה מכלי שייט קרובים יותר או מגורמים יעילים יותר כמו למשל תשובה מחייל הים או השיטור הימי. במידה וכלי השייט החל בהתקדמות לכוונינו הוא אמור לשדר   את המרחק שלו מאיתנו ואת זמן ההגעה המשוער. Estimated Time of Arrivle (ETA(

במידה וקיבלנו מספר קריאות מכלי שייט שונים עם ETA  אנו רשאים לפנות לאחר מכלי השייט שבו אנו מעוניינים או זה שיגיע אלינו ראשון ולבקש ספציפית  ממנו להגיע לעזרתנו.

PANPAN

לא תמיד אנו זקוקים לחילוץ מיידי לעיתים אנו סתם תקועים על חוף עם מעט מדי מזון או עם מזג אויר קשה שלא מאפשר לנו להמשיך בדרכינו או עם חבר שנפצע אך ללא כל סכנה לחייו או לחיינו. במקרה כזה הפנייה שלנו בקשר תהייה לבקשת עזרה אך לא מצוקה. שם הקוד לקריאת עזרה היא PANPAN. קריאה מסוג זה אינה מחייבת כלי שייט לסטות ממסלולו לעזרתינו וגם במידה והוא סטה הוא יכול להתנות את העזרה בתשלום הוצאות וכדומה.

מהי החובה שלנו כקיאקיסטים בעת קליטות שידור מצוקה:

נניח ומצבנו מעולה ואנו חותרים במרץ בפיורדים השלווים של נורבגיה ולפתע אנו שומעים במכשיר הקשר שלנו קריאת MAYDAY. חובתנו היא קודם כל לעצור להקשיב היטב ולנסות לשנן או לכתוב את תוכן ההודעה. עלינו לסמן במפה את מיקומינו ואת מיקום כלי השייט ששידר את אות המצוקה להעריך כמה זמן ייקח לנו להגיע לשם ובמידה ואנו רואים שמדובר בזמן חתירה סביר ובכוון שלא יסכן אותנו עלינו להפנות חרטום לכוון כלי השייט ולהתחיל לחתור. ייתכן ומדובר בקיאקיסט שהתהפך או נפצע, בכלי שייט קטן שעולה באש או באדם שנפל למים מכלי שייט גדול. לכולם נוכל להושיט עזרה מידית – כל שנייה מיותרת במים הקפואים עלול לחרוץ את גורלו של האדם. במידה ואנו לא יכולים להגיש עזרה ואין אנו שומעים שום אישור לקריאת המצוקה אנו יכולים להמשיך ולשדר את קריאת המצוקה במקומו של הכלי שייט שטבע או שהאות ממנו אבד...

סיכום:

1.      כל יציאה לים מחייבת אותנו לנוהל חילוץ לשם כך אנו זקוקים למכשיר קשר יעיל.

2.      טלפון סלולרי הוא מכשיר יעיל בתנאי שיהיה אטום למים, טעון במלואו ושבזיכרון שלו טלפונים חיוניים.

3.      את מכשיר קשר עלינו לדעת לתפעל נכון לבחור את ערוץ 16 ולקרוא נכון הודעת MAYDAY.

4.      כדי שהודעת המצוקה תעזור אנו חייבים לדעת לציין את מיקומנו וכשיוצאים לים מומלץ ללמוד ולתרגל כל הזמן את מציאת או הגדרת המיקום.

5.      הכי חשוב זה בכלל לא להגיע למצבי מצוקה. לא לצאת לבד לים, ללמוד היטב את תנאי הים ומזג האויר ולא לקחת סיכונים מיותרים.

שגיאת המצפן / קובי שדה

למצפן חשיבות עליונה בניווט במיוחד כשאין כל תוואי שטח שעל פיהם ניתן לזהות את המיקום והכיוון.

למעשה למצפן שתי תפקידים עיקריים: הראשון, שמירה על כוון בעת התקדמות ולזה משמש בעיקר מצפן שמוצב על הקיאק ושניתן להציץ בו תוך כדי חתירה.

 התפקיד השני של המצפן או במציאת תכווינים (“אזימוטים") לנקודותו ציון שבשטח על מנת שנוכל למקם את עצמנו על פני המפה שאיתנו. לשם כך יש צורך במצפן מדויק יותר ולכן בד"כ נשתמש אז במצפן תכווינים ידני.

יש הרבה מה ללמוד על המצפו והשימוש בו אבל קודם כלו צריך להבין את המושג הקרוי "שגיאת המצפן"

מחט המצפן פונה אל הצפון המגנטי של כדור הארץ , נקודה זו אינה מקבילה לצפון האמיתי  שבמרכז הקוטב הצפוני אלא משוטטת איפה שהוא 1600 ק"מ משם, בצפון קנדה.

לסטייה הזו של המצפן אנו קוראים "וריאציה VARIATION " הואריאציה שונה בכל נקודה על פני כדור הארץ והיא גם משתנה משנה לשנה בקצב די קבוע ולכן על המפות הימיות ניתן לראות בכל אזור מהי הוריאציה  בשנה בה הופקה המפה ומה קצב ההשתנות השנתי באותו אזור ובכך אפשר לחשב את הוריאציה (את סטיית המצפן ביחס לצפון האמיתי) בכל מקום ורגע נתונים.

בארץ מגיעה הוריאציה  ל כ 4 מעלות מזרח כך שהצפון האמיתי נמצאה למעשה 4 מעלות מערבה לצפון עליו מורה מחט המצפן.

אלא שמחט המצפן לא מושפעת רק מהשדה המגנטי של כדור הארץ אלא גם ממתכות או מגנטים מקומיים וכשאני אומר מקומיים אני מתכוון למשל מתכות בקיאק עצמו למשל קופסאות שימורים של טונה או תירס  באחד מהתאים ! סטייה זו קרויה דביאציה DEVIATION  והיא כמובן משתנה מכלי שייט לכלי שייט.

ולכן כשאנו יוצאים למסע ורוצים להשתמש במצפן אנו חייבים לדאוג שסמוך למצפן לא יהיו מתכות העשויות לגרום לא לסטייה ואם יש מתכות או שדות מגנטים שכאלו עלינו לוודא שהם קבועים – למעשה עלינו לדאוג ולארוז את הקיאק תמיד באותו אופן במהלך המסע, לאחר כל מנוחה. ועליינו לדעת מה הסטייה של המצפן בעת שהוא מוצב על הקיאק בלכל זוית וזוית של הקיאק ביחס לצפון

שתי הסטיות יחד הוריאציה+הדביאציה מכונות "שגיאת המצפן" לעתים הן מבטלות זו את זו אך לעתים השגיאה עשויה להיות גדולה מאד ולכן החשיבות הרבה שלה.

יש דרכים שונות למציאת שגיאת המצפן כמו למשל בעזרת תכווינים ידועים במפה או בעזרת גרמי השמיים (בעיקר הכוונה לכוכב הצפון) –  אבל על כך נלמד בשטח ואולי גם נלמד מניגל דניס בסימפוזיון הקרוב...

 התמונה מראה שושנת רוחות המוטבעת על מפה ימית

ניתן לראות את הוריאציה שהיא 2 מעלות ו 40 דקות מערבה בשנת 2005 ושמדי שנה תקטו הוריאציה מזרחה ב 2 דקות