רוח רוח רוח בפרדס נפל תפוח / קובי שדה

רוח היא תנועת האויר שאנו רואים או מרגישים, מולקולות האויר רוצות תמיד להתפשט והן ינועו מאזור שבה הצפיפות שלהם רבה (אזור של לחץ ברומטרי גבוה) לאזור שבהם הצפיפות שלהם דלילה. הרוח עשוייה לנשוב במהירויות עצומות, רוחות שכאלו הן שאחראיות להרס העצום בסופות טורנדו או הוריקנים

רוחות הן אלו שגורמות להווצרות גלים על פני הים והן האחראיות לסופות שבים, לטביעת ספינות ולהתהפכויות קיאקים. היכרות מהירות הרוח, הכיוון ממנו היא באה, המגמה שלה והשפעתה על הים ועל הקיאק היא אחד המשימות העיקריות  שלנו כיורדי ים וכקיאקיסטים. למרות שספינות רבות מתהדרות בשושנת רוח ומדי רוח ולמרות שניתן לרכוש מדי רוח דיגיטלים הרי שאנו חייבים ללמוד להכיר את הרוח בעצמנו ובחושינו. היה זה האדמירל הבריטי סר פרנסיס בופורט (או בקיצור בופור) שפיתח בתחילת המאה ה 19 טבלה שממנה ניתן להעריך את עוצמת הרוח על פי מצב הגלים והים. הטבלה זכתה לפופולריות גדולה ואומצה בכל העולם המערבי, לא נעשו בה שינויים מהותייים אך היא זכתה לתוספות והבהרות והיא כוללת כיום גם תיאור של השפעת הרוח על היבשה. חשוב לשנן את הטבלה, ובכל פעם שאתם יוצאים לים להביט בגלים בקצף שעל פני המים, בעשן המיתמר (מהמנגל הסמוך) בניפנוף הדגלים (לא רק ביום העצמאות) או המפרשים (של היאכטות היוצאות מהמרינה)  ולהגדיר לעצמכם מהי דרגת הבופורט ומהן מהירויות הרוח. חשוב לזכור שמראה הים וגובה הגלים אינו תלוי רק בעצמת הרוח אלא במשך הזמן שהיא נושבת, המרחב שבו היא נושבת, עומק המים ותנאים אחרים. בארצנו הדוגמא הטובה ביותר לסכנה בהסתמכות על מראה הים בהערכת עצמת הרוח היא כאשר נושבת רוח מזרחית, הים אז בד"כ שטוח וכמעט אין גלים ובכל זאת הרוח עשוייה להיות חזקה ומסוכנת לנו הקיאקיסטים. הרוח אינה זרימה לאמינרית קווית וטהורה. האויר הזורם ניתקל כל הזמן בתווי הקרקע, ונוצר חיכוך לא אחיד שגורם לזרם להיות טרובולנטי ולכן הרוח אינה נושבת בעוצמה אחידה על פני כל המרחב הזמן ומדי פעם אנו עשויים לראות שינוי בעוצמת הרוח.  שינוי שכזה עשוי להגיע יחד עם שינוי בכיוון הרוח ולעיתים השינוי יכול להיות ממושך וחזק מאד ואנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של רוח עזה ולא צפויה שבקושי מאפשרת לנו להרים משוט. לשינויים אלו ברוח אנו קוראים משבים או GUSTS וכשהם תכופים אנו מכנים את הרוח הזו "רוח תזזיתית" :  כזו המשנה במהירות את עצמתה ואפילו את כיוונה. לכן כשאנו מתככנים חתירה עלינו לקחת בחשבון לא רק את עצמת הרוח הממוצעת אלא גם את המשבים ואת מידת התזזיות של הרוח באזור.

תופעה נוספת שיש לזכור היא תופעת התיעול של הרוח: בחתירה מול עכו או במרווחים בין איים אנו עלולים לחוש בהנתחזקות רבה מאד של הרוח הנושבת שם כמו במעין תעלת רוח. תופעה שכזו ניתן להרגיש באזור הכרמל ובמיוחד בשדות ים למשל. בספרות ובאינטרנט ניתן למצוא גרסאות שונות לטבלת בופורט. ניסיתי לארגן טבלה קצרה שתקל לזכור את עוצמות הרוח בתנאי ים שונים:

בופור 0 אין כלל רוח, הים חלק כמו שמן, דגלים עומדים ללא נוע

בופור 1 עצמת רוח של 3 קשר, הים קצת מקומט כמעט ולא מרגישים ברוח על הפנים, הדגלים זזים מעט אך לא מתנופפים

בופור 2 עצמת רוח של 5 קשר יש אדוות קלות על פני המים ורוח קלה בפנים, דגלים מתנופפים קצת, עלים מרשרשים בצמרות העצים

בופור 3 עמת רוח של כ 10 הגלים מגיעים לגובה של חצי מטר וחלק נשבר כך שיש כבר "ברבורים" במים, הדגלים מתנופפים 

בופור 4 עצמת הרוח סביב 15 קשר, רוח חזקה בפנים, גלים כבר של מטר ורובם נשברים עם המון ברבורים בים, ענפי עצים נעים במרץ - החתירה קשה

בופור 5 עצמת הרוח סביב 20 קשר, רוח חזקה מאד, כל הגלים נשברים המון לבן ורסס על פני הים, עצים קטנים נעים ברוח, קשה מאד לחתור וגם לא רצוי

בופור 6 עצמת הרוח סביב 25 קשר גלים של 3 מטר, קשה להחזיק מטריה על החוף, וקשה להרים משוט עצים נעים ברוח - לא לצאת לים. איפה המשוט?
בופור 7 עצמת רוח סביב 30 קשר , זו כמעט סופה, הרוח שורקת, הים סוער, אי אפשר ללכת זקוף על היבשה, קשה מאד לא להתהפך בקיאק !

בופור 8 עצמת רוח של 40 קשר, חייבים מחסה של ממש אפילו ביבשה, מכוניות יכולות לסטות ממסלולן, עצים הנשברים , היה פה קיאק ? 

אז מה השיעורי בית להיום:

1. לרשום לעצמכם (בלב) ביציאה מהמרינה מאין באה הרוח ומה עוצמתה.

2.  לבחון את השינויים ברוח מהלך החתירה

3. בבית להשוות את מה שראיתם לדיווחי מזג האויר באתרים כמו WINDGURU

4. להגיש בכתב עד אחרי חג השבועות למורה נחמה

5. הערה: יש פטור למי שמביא קפה ווופלות לחתירות