בלב ים
אנחנו בלב ים, כמאה מייל מחופי הארץ, השעה 2 וחצי לפנות בוקר, הירח כבר שקע והשמיים מכוסים עננים כבדים. אני יושב בקיאק וחותר קדימה בזהירות רבה. הים מסביבי גועש, רוח עזה של 25 קשר וגלים גבוהים מאחורי גבי. אני לא רואה את הגלים ורק מרגיש אותם מרימים את הקיאק לגובה. מדי פעם הם נשברים לידי ואני תומך את הקיאק עם המשוט לבל יתהפך.
אני לא לבד, לצידי חותר בקיאק משלו, מוטי בן עטיה שותפי לצוות. איני רואה את פניו , החשכה כבדה אך אני מנחש מה הוא מרגיש.
מספר מטרים מלפננו הספינה "אולה" המלווה אותנו אני לא רואה אותה בבירור רק את אור הירכתיים הלבן ואת האור האדום הבוקע מהמצפן. אני יודע שעל הספינה יושבים כעת מוטי הררי הקפטן וזוג החותרים שיחליף אותי בעוד כשעתיים.
אנחנו חותרים בלב ים כמאה מייל צפונית מערבית לחופי הארץ בדרכנו מלימסול שבקפריסין להרצליה.
החתירה קשה ומפחידה אבל אני יודע שאחרי כל המאמץ שהושקע אסור לוותר.
הים התיכון מחולק ל 18 אזורים גאוגרפיים כאשר החלק המזרחי ביותר של הים התיכון זה המשתרע מקפריסין מזרחה לחופי לבנון, סוריה וישראל מכונה הקרוסייד Crusade = האזור הצלבני על שמם של אותם אבירים ששלטו על הארץ הקדושה הלו היא Terra Santa
ספינות רבות חצו את הקרוסייד במהלך ההיסטוריה בספינות קרב, באוניות מסחר, במפרשים, קיטור ודיזל אך מעולם לא נחצה קודם לכן הים בכוח הזרוע ובקיאק ובשביל זה אנחנו כאן.
הרקע
הספורט הימי בארץ הוא מהמפותחים והטובים בעולם ולצד גלשני הרוח והמפרשיות החל להתפתח בארץ ענף ספורט חדש של חתירה בקיאקים ימיים.
"טרה סנטה" הוא מועדון הקיאקים הימיים הראשון בארץ שנוסד לפני מעל לעשור והצמיח מקרבו עשרות קיאקיסטים שחלקם זכו לפרסום עולמי. מדריכי המועדון מובילים טיולי קיאקים ביוון, סיישל, אלסקה, יפאן, סקוטלנד, אירלנד, נורוגיה ועוד...
בארץ, עיקר הטיולים ואימוני הקיאקים נעשים לאורך החוף ולכל היותר מספר קלומטרים מערבה מהחוף אך מעולם לא מעבר למים הטריטוריאליים של ישראל.
כמעט כל מי שישב בקיאק ימי וחתר מערבה הרחק מהחוף, שאל את עצמו את אותה השאלה: האם ואיך ניתן לחתור בקיאק את כל הדרך 180 מייל שהם 350 ק"מ שבין קפריסין לישראל ? האתגר הזה לחצות את הקרוסייד ("ים הצלבנים") ולהגיע מקפריסין לישראל היה חלומם של רבים מהארץ ומאירופה אך עד היום הוא לא הוגשם.
ההכנות
בסוף קיץ 2010 נפל הפור והוחלט שהתנאים בשלים להגשמת החלום. לאחר בחינת רעיונות ותסריטים שונים הוחלט שהחתירה תעשה בשני קיאקים על ידי צוות מתחלף של 3 חותרים לכל קיאק.
כאשר את המסע תלווה ספינת מפרש שתשמש גם כאמצעי בטיחות בעת מצוקה.
החותרים שנבחרו היו כולם מצוות ההדרכה של מועדון טרה סנטה כשהעדפה הייתה לחותרים שהם גם סקיפרים ושיוכלו להשיט את הספינה המלווה.
עומר זינגר, ממייסדי ומנהליי מועדון טרה סנטה, ניר אבס, מוותיקי המדריכים, אחד הקיאקיסטים הטובים ובעל מפעל, יונתן פרמינגר, מדריך קיאקים, דוקטורנט במדעי הרוח וסקיפר מקצועי, מוטי בן עטיה, מדריך קיאקים, מרתוניסט ואיש היי טק ואלון פלד, קיאקיסט, העוסק בספורט אתגרי, סקיפר מנוסה ובעל מפעל ואנוכי, קובי שדה, מדריך קיאקים, סקיפר ורופא.
לאחר אימונים מפרכים שכללו גם תרגול בהחלפת הצוותים בלב ים, הצטיידות ולוגיסטיקה הפליגה הספינה אולה בפיקודו של הסקיפר מוטי הררי כשעל סיפונה קשורים שני קיאקי פיברגלס באורך של כ 6 מטר ללימסול שבקפריסין
ההפלגה הייתה מול רוחות קדמיות עזות וים גבוה והתחזית לימים הקרובים בישרה על סער GALE מדרום לקפריסין.
מקורן של הסופות הפוקדות את חופי הארץ הוא כמעט תמיד בשקעים בארומטרים המגיעים מאזור קפריסין והמכונים "שקעים קפריסאים" מה שהופך את מזג האויר בחלקו המזרחי של הים התיכון לקשה והפכפך. עד לשעת האפס לא היינו בטוחים שאכן נצא, הלבטים היו קשים אך בסופו של דבר החלטנו לקחת סיכון מחושב ולצאת לדרך כמתוכנן.
ביום רביעי בבוקר הורדו שני הקיאקים מהספינה למימי המרינה בלימסול וביקשנו את רשותם של השוטרים הקפריסאים לצאת בחתירה מערבה. "לאן" הם תמהו? "לישראל" התוודינו בכנות. הם נהנו מהבדיחה ונתנו לנו את הרשות וכך יצאנו אל הדרך.
חתירה קדימה
הטקטיקה שבחרנו בא הייתה פשוטה: שני הקיאקים יוצאים מקפריסין בחתירה ללא הפוגה עד להרצליה, כאשר זוג החותרים מתחלף מדי שעתיים, סך הכל שעתיים חתירה רצופה, ארבע שעות מנוחה על הספינה וחוזר חלילה.
חילוף הצוותים נעשה בעזרת סירת גומי הקשורה מאחורי הספינה, ולמרות שהתאמנו על החילופין טרם המסע, התהליך לא היה פשוט בחשכה וכאשר הרוח עזה והים גועש.
לעתים בלתי אפשרי היה לעצור את הספינה והיא הייתה נסחפת במהירות של 3 קשר גם ללא מנוע או מפרש והחילופין היו מבוצעים במהירות תוך כדי תנוןעה.
באחד המיקרים, אחד הקיאקים נשמט מאחיזתנו והוא נסחף לתוך האפלה. עומר שהיה על הקיאק השני דולק אחריו ונמצד אלינו. מוטי הסקיפר מבצע מהלך של "אדם בים" ותוך דקות מגיע אל עומר ואל הקיאק האובד ואנו משלימים את ההחלפה. אנו מפיקים לקחים לקראת ההחלפה הבאה, ברור לנו שאסור שזה יקרה שנית.
שעות המנוחה על הספינה הן קצרות ולא קלות . הספינה מטלטלת כקליפת אגוז בין הגלים, רעש המנוע וההגה אינם נותנים מנוח. וחלק מאנשי הצוות סובלים ממחלת ים. אנחנו ישנים כל פעם לדקות או לשעה קלה ולא יותר. אוכלים משהו מתוק ועתיר אנרגיה שותים מים ומתחילים להתלבש ולהתארגן לסבב החתירה הבא.
המטרה היא לחתור בביטחה שעתיים רצופות וכמה שיותר מהר אבל מבלי להגיע לאפיסת כוחות ולאפשר לגוף חתירה חוזרת שוב לאחר המנוחה.
למרות העייפות הקושי להתלבש בבגדי החתירה הרטובים ולחזור לקיאק לעוד שעתיים של חתירה, ברגע שאני מתיישב בקיאק אני מתמלא באנרגיה והתרוממות רוח תחושת החתירה בקיאק בים היא מופלאה מדובר בכלי שייט קל ומהיר שהחותר בו למעשה מחובר אליו ואל הים ויושב קרוב קרוב למים ולגלים.
מתקרבים לחופי הארץ
בבוקר של יום חמישי, לאחר הלילה הראשון והקשה אנחנו אופטימים, עשינו מעל ממחצית הדרך ואנו מתקדמים בקצב טוב, נכנסו לשגרה והגוף מתרגל לקצב החיים החדש.
מזג האוויר מתמתן ומוטי הררי הקפטן מצליח לפנק אותנו בארוחה חמה של אורז ובשר אנו מקבלים גם דיווחים אופטימיים לגבי מזג האויר מקארל ויזל, איש מזג האויר שלנו שמגבה אותנו ממקום מושבו בארץ.
עם רדת החשכה לקרת הלילה השני אנו כבר מתחילים להבחין בחופי הארץ וההתרגשות גדולה
אנו מאיטים את קצב החתירה בכדי שנגיע בשעות הבוקר להרצליה, אחרת נאלץ להמתין לפתיחת הגבול בלב ים.
מוטי הקפטן שהתגלה כאיש ים מדהים והיה לנו לחבר לאבא ולאמא ניצל את ירידת המתח וניסה את כוחו בחתירה בקיאק לקול תשואותנו: זה לא קל להצליח לחתור בים שכזה בפעם הראשונה.
 |
גבורי התהילה בטקס קבלת הפנים במרינה. עומדים משמאל לימין: ניר אבס, קובי שדה, מוטי הררי, אלון פלד, יונתן פרמינגר, מוטי בן עטיה, עומר זינגר וקרל הגדול. |
חייל הים מזהה את הספינה, ולאחת אימות מולו החיילת שמאחורי הרדאר מאחלת לנו המשך שייט בטוח.
בשעה שש וחצי בבוקר מתחלפים ניר אבס ואלון פלד שחתרו את האשמורת האחרונה של הלילה עם יונתן פרמינגר ועומר זינגר. הרצליה הולכת ומתקרבת כל הזמן ואנו מודיעים לכולם על בואנו.
ואז בסביבות שבע בבוקר כ 5 ק"מ מהרצליה אנו מזהים מולנו עשרות קיאקים החותרים לקראתנו. ההתרגשות עצומה, כף גדול לראות את חברינו לעולם הקיאקים, חברי טרה סנטה שליוו אוצתנו באימונים , בהכנות ויותר מהכול בחלומות מצטרפים אלינו לקטע החתירה האחרון לתוך המרינה בהרצלייה.
זהו החלום הוגשם והכנסנו את הקיאקים לדפי ההיסטוריה של השייט והימאות בארץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה