לפני כמה ימים ישבנו לנו כמה חותרים בקפה כרגיל והתפייטנו על בוא עונת הגלים הרוחות והקור. וכרגיל כל אחד הפליא בסיפורי הרפתקאות החתירה והטיול שלו. בעוד זה שוחה בסקוטלנד במים קפואים ושני רועד מקור באלסקה, ממהר אחר להעלות את שבחי סערה ענקית כאן בהרצליה. כפי שאתם יכולים לשער, אימצתי את מוחי להוסיף לשיחה את סיפור הקיאקים האולטימטיבי. וכך בעודי מתלבט בין מעשייה על אלף קילומטרים בדרום אמריקה לשחיות מרובות בירקון שמעתי את עצמי אומר: " ללא ספק הסימפוזיון של נייג'ל הייתה חויית הקיאקים החשובה ביותר שלי!"
הצליח לי! זאת הייתה אמירה שונה וכמובן שמייד ניצת דיון ער. הרבה נאמר שם באותו יום ובכל זאת, בשונה מדיוני פרלמנט אחרים, הנושא לא הניח לי גם למחרת (ואפילו בליל המחרת). החלטתי שהנושא (וקרבת הסימפוזיון) חשובים מספיק לבקש את רשות הצוות לשתף את כולם בהגיגי:
אתחיל במסקנה: אלמלא הייתי משתתף בסימפוזיון ההוא אז, לא הייתי עדיין חותר פעיל היום.
בגלל האווירה
טרה סנטה הוא כבר מועדון לא קטן ויש בו הרבה אנשים נפלאים. אבל לא כולנו מכירים את כולם. הסימפוזיון מהווה סביבה אינטנסיבית וסגורה סביב הקיאקים והחותרים (ממש כמו טיול קיאקים בחו"ל). אלא שבשונה מטיול כולנו משתתפים בו. הסימפוזיון שווה לכולם וזו הזדמנות מדהימה לגלות על עצמכם דברים שיפתיעו אתכם (כן, גם לטובה). זו גם הזדמנות להסתכל גם על חברים אחרים וללמוד מהם ועליהם. (וזה גם אחלה ניקוי ראש מהשוטף. השבוע כל כך אינטנסיבי שיש לו אפקט 'מילואים' על הנפש.
נדמה לי שאני חותר כבר עשר שנים במועדון, ואני מתכוון להשתתף במרץ. אין לי ספק שכולכם תוכלו לראות לא רק את הדברים שלמדתי במהלך השנים אלא גם (ואולי בעיקר) את הטעיות שאעשה וללמוד משניהם.
כי הוא לכולם
הסימפוזיון הוא פעילות מאוד שונה משגרת חיינו במועדון ואולי לכן הרבה חותרים חושבים שזה "לא בשבילנו". לא בשבילי כי אני עדיין מתחיל מדי, או לא בשבילי כי אני "רק רוצה לחתור", אני לא אוהב טכניקה, וגם "אני כבר מנוסה" או "לא צריך את זה".
אין דבר פחות נכון מזה! השבוע הזה מציע כל כך הרבה, שיש בו המון בשביל כל אחד: לימוד השפה, התרבות, המושגים והכרת האנשים העוסקים באותו תחביב הם מרתקים. הסימפוזיון מציע הרבה ומעל לכל - בהירות. בין אם במושגי יסוד שכולנו כבר שכחנו שלמדנו ופתאום נעים לחזור עליהם ובין אם בדברים חדשים שעוד לא נגענו אליהם.
התנסות
זו הזדמנות נדירה להתנסות בצדדים של עולם הקיאקים שרובנו לא נחשף אליו יום יום, אם מחוסר זמן, או חשש או פשוט היעדר הזדמנות. גלישה, ים סוער, גלגולים הצלות סגנונות חתירה, ימאות ועוד ועוד. השבוע הזה מאפשר לנו 'לטעום כפי יכולתנו' בסביבה מבוקרת שמביאה יותר מקצת מחו"ל אלינו. תתפלאו כמה חותרים שינו לחלוטין את טעמם (גלישה, נהר ים, מהירות, טכניקה) בעקבות מפגשים אלה.
ההזדמנות ללמוד - מעין הנעורים
"When was the last time you did something for the first time?"
רובנו כבר אנשים מבוגרים מזה זמן. הסימפוזיון ממחיש לנו כמה מעט אנו יודעים וכמה הרבה עוד ניתן ללמוד. בשבילי, המפגש עם כל ה'חדש הזה' נתנה לי תחושה של טריות ממש כמו שהיינו ילדים ופגשנו עולם שלם, חדש ומסעיר.
לימוד
הרבה נאמר על הצד הלימודי של השבוע הזה ובלי להלאות יתר על המידה דעתי היא :אין ואני חוזר שוב אין מקום טוב יותר ללמוד. החברה האלה הם מהמורים הטובים בעולם לקיאקים ימיים. נקודה.
בין אם מדובר במיומניות הבסיס, אימון 3 או 4 כוכבים בין אם אנחנו מרגישים 'שולטים' או מהססים התחושה היא מדהימה. האנשים האלו יודעים להעביר חומר וללמד בצורה שונה מאיתנו ולפתע הכל נראה בהיר. נגיעה קטנה בגלגלול, שיפור בתמיכה, תכנון מסע - כל אחד מרוויח משהו....
כי זה נשאר איתך להרבה זמן
פשוט ככה. כמו דנה קמה, כמו לרכב על אופניים כמו מעט הדברים שאתם זוכרים מהצבא או האוניברסיטה כי פגשתם את האנשים הנכונים שהשפיעו עליכם. בשבוע הזה תפגשו בדיוק אותם.
בשונה אולי מרובכם, אני חותר בקיאקים מגיל מאוד צעיר (12) ומאחורי הרבה שנות נסיון ובכל זאת, יצאתי מהחוויה הזו חותר שונה.
ואומר שוב: אלמלא הייתי משתתף בסימפוזיון ההוא אז, לא הייתי עדיין חותר פעיל היום.
כמה זכרונות קיאקים מוקדמים של אדם:
